שברים של אבן
ונטף של מתק
מלאכותי כזה
מארז מפלסטיק שנראה כאילו
אספו את שירייך בסמטה שממול
מגרגר לי הנאות
כשמילים בכל זאת זורמות
חופשיות ללא קשר
רק יוצרות תמונה של נמלי שורות קצרות
על הנייר.
זוכרת את ההתכווצות לתוך שנינו
והחום שהוא אני לגמרי
בעור שלך
תמיד הי חום ועדין עדין עדין
מגע
שפה לשפה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה