חתכים שבעורי
לי סיפרה
מנחת ריבועיות, עוגיות מבית אמא,
תל שכבות, מתוקות,
מדורות הנשים שספוגות בתוכי
שורָשי...
ריבועיות....
שכבותיה,
מספָגי הדורות
ואותן שקדומות לו,
נשים עמלות זורמות לי בדם
משמיעות לחישה לא חודלת
זיכרונות...
פִטמות שפע, מזון, נשוכות,
נשיוּת מתפרצת
בכאב
בחיוך ממותק
חתכים נסתרים בי
היא אומרת....: זה הגשם הזה
לא דמעות מחריבות
את מסכת צבעי החיוך
