בשניים

עומדת מולי
חוששת מולי
עירומה
בשלל מחלצות מכסות בך כל טפח
חשופה לי
מכופתרת, היטב,
בהידור מתרחק
כה חוששת מולי
כף ידי לך מושטת
קורא געגוע לשנינו

עוד שכבת מלט חי
מטוייחת היטב,
מתפרכסת, אל מול הראי,
תלבושת, ערב רשמי, רק הוא ואני,
משרטטת, ביד בוטחה
עוד קו
עדיןדין
במכחול הדקיק
שביל חיוך מרמז
בתוך חליפה מחוייטת

-------וורסיה מוקדמת-קרעי זיכרון---------

עומדת מולי
חוששת מולי
עירומה
בשלל מחלצות מכסות בך כל טפח

משרטטת, ביד בוטחה
עוד קו
עדיןדין
במכחול הדקיק
שביל חיוך מרמז
בתוך חליפה מחוייטת

ערב חדש

עם השמלה האדומה החדשה שלי התכוננתי לצאת
בילוי של לילה חדש, אהבים חדשים,
אוהבת לחוש את המבטים האלו,, הנטרפים ממני. תחושת שבביתי לא חשה, כבר המון המון זמן.
מובנת כזאת,
מקובלת כזאת,
לא נראית
רק מוחשת

ומותשת, מותשת נורא
מהרגעים האלו, המוכרים להפליא המראה
טבועים בתוכי מאמא שלי, שהייתה, שעדין, שכנראה תהיה לתמיד לתמיד
כזו

והמבטים
מטעינים

אז....
ביי

איך מתחילים

למה לך?
למה ללכת בין טיפה ללטיפה?
מתגעגעת לאצבע נוגעת בין אוזני הזקופות
מוכנה, מוכנה להכל
תמורת.... אומרים שזה זול, שמוכרת בזול,
רק אין לאף אחד תשובה מה זול בגופי
מה זול כשעושה עבור... וגם עבור... וגם עבור...
וזוכה למגע - גוף, ידים עוטפות
ולוא לרגע, קט, עובר במהירות,
רק זקוקה
זקוקה למגע